Tali Cohen Shabtai | Seal of approval – an article - גושפנקא-מאמר

 

Seal of approval – an article

There is justification. 

People seek justification based on this 

in order to acquire approval for their actions 

only so they will not write a letter as in 1863 "Rain of insults falls Édouard Manet  wrote 

after his painting "Olympia"

received insults and condemnations because a naked woman was drawn sprawled on a couch, and next to her a black maid 

He sought no general justification at the time for his painting and the public responded accordingly.

Surely, a naked woman sprawled on a couch was not supposed to shock a public accustomed to the sight of the naked characters of Venus and Aphrodite. 

Soon the Renaissance. 

But there was no justification for this work by Manet

Without nudity and without the pretentions of honor of mythology! In its time

Similar to Manet's painting that required legitimacy from the mythology 

and the granting of legitimacy to his creation from the public

So it is regarding eating meat 

There are those who have ensured approval and justification for slaughtering so that animal body parts go into a styrofoam box wrapped in transparent cellophane with pieces of meat for sale in butcher shops 

in a lunchtime plate of raw meat to processed meat 

in your home

Well, here there is justification by the following determination in the divine order that permitted the eating of meat only after the flood 

in the Noah Torah section

and “Everything that lives and moves about will be food for you. Just as I gave you the green plants, I now give you everything”

From this time on, the creatures by order of God are allowed to eat meat as before you were only allowed to eat flora. 

And moreover, 

from now on the Creator emphasizes that only man is in the image of God, so there is a much greater prohibition on harming man. 

To illustrate this, it is necessary to permit eating animals – only thus is there a chance to maintain the value of human life

Here also is a seal for an entire people.

From here I pass 

to editing work 

Editing a book of poetry like this is like a slaughterer 

to live meat

both have an inclination to being edible to buyers

What justification does another person have 

to touch another's poem?

Even if I am the only one in the 21st century who believes that another person's poem should not be edited, even though there is justification for editing poetry in Hebrew that was practiced 

since the 19th century. 

This time I will not buy this seal of approval

The nature of the work is evident in the editor's state of mind 

and the finished result is according to his subjective 

whims. One cannot remain 

passive and objective 

when the editor has to 

give the finished result so that the credit to be written in the letters of his name 

I do not care about the interpretation that the editor's editorial purpose regarding the writings of another person 

is concerned with checking the perfection of the spoken language 

according to the linguistic rules and granting final polishing until the uniting of this writing only adds oil to the fire for me.

So yes, there are seals of approval and there are justifications, and there are some who will rejoice at them 

whether it's a work in the spirit of mythology or eating animal meat despite the murder in the matter, and to a poem 

that all it seeks is to remain belonging 

to the poet's heart.

גושפנקא-מאמר

יש הצדקה.

אנשים מחפשים הצדקה על סמך זאת

בכדי לרכוש גושפנקא למעשיהם

רק בכדי שלא יכתבו מכתב כב 1863 "יורד עלי גשם 

של עלבונות .מישהו בודאי טועה"

כפי שכתב הצייר הצרפתי אדוארד מאנה 

לאחר שציורו "אולימפיה"

ספג עלבונות וגינויים משום שצויירה בו אשה עירומה שרועה על ספה, ולידה משרתת שחורה

הוא לא חיפש הצדקה מהכלל בזמנו לציורו  והציבור הגיב בהתאם לכך.

הלא אשה עירומה שרועה על ספה לא הייתה אמורה לזעזע ציבור שהיה רגיל למראה הדמויות של ונוס ואפרודיטה בעירום.

עוד מעת הרנסנס.

.

אך לא הייתה הצדקה ליצירה זו של מאנה 

בלת עירום ללא אצטלת המיתולוגיה!בזמנו

בדומה  לציורו של מאנה שהצריך לגיטימציה מהמיתולוגיה 

ומתן הכשר ליצירתו מהציבור

כך גם מאחורי אכילת בשר

יש מי שדאג ל גושפנקא והצדקה לשחוט לכדי חלקי איברי גוף של בעלי חיים לתוך קופסת קלקר עטופה בנייר צלופן שקוף כשבתוכו חתיכות של בשר למכירה בחנויות אטליז

בצלחת של של שעת צהריים מבשר נא עד בשר מעובד

בבית שלכם

ובכן  פה ישנה הצדקה על ידי  הקביעה הבאה בצו אלוקי אשר התיר את אכילת הבשר רק אחרי המבול

בפרשת נוח 

ו "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל" 

 מעת זו הבריות בצו אלוקי  רשאים לאכול בשר כמו שקודם הותר לכם לאכול צומח בלבד. 

ויתרה מזאת

מעתה מדגיש הבורא שרק האדם הוא צלם אלוקים לכן יש איסור הרבה יותר גדול לפגוע באדם. 

כדי להמחיש זאת נדרשים להתיר אכילת חיות - רק כך יש סיכוי לשמור על ערך חיי האדם

גם פה ישנו חותם ל עם שלם.

מפה אנוכי עוברת

ל עבודת עריכה

עבודת עריכה של ספר שירה כמוהה כקצב 

לבשר חיה

לשניהם יש מגמה להיות אכילים לקונים

איזו הצדקה  יש לאדם אחר לגעת 

בשיר של אחר?

אף אם אנוכי היחידה במאה ה21 שסבורה שאין לערוך שיר של אדם אחר,אף על פי שישנה הצדקה לעריכת שירה בעברית שהייתה נהוגה 

עוד מהמאה ה 19 .הפעם לא אקנה גושפנקא זו

טיב היצירה ניכרת בהלך רוחו של העורך

והתוצאה המוגמרת היא על פי גחמותיו 

הסובייקטיביות .לא ניתן להישאר

פסיבי ואובייקטיבי 

כשעל העורך 

לתת את התוצאה המוגמרת בכדי שהקרדיט יכתב באותיות שמו

לא מעניינת אותי הפרשנות הנשענת על כך

שתכלית העריכה של העורך בדבר כתבי שיח של אדם אחר

עניינה בבדיקת התקינות של השפה המדוברת

על פי כללי הלשון והענקת ליטוש סופי עד האחדת כתיב

זה רק מוסיף שמן למדורה עבורי.

אז כן.יש גושפנקות ויש הצדקות וישנם אחדים שימחו עליהם

בין אם זו יצירה ברוח המיתולוגיה או אכילת בשר חיות על אף הרצח שבעניין

ועד שיר 

שכל שהוא מבקש זה להישאר שייך

ללב של המשורר.